בפעם האחרונה שדיברנו, היה כלפני חודש, רציתי לספר לך את ההתרחשויות מאז.
קודם כל, מצבי השתפר מאז בהרבה, חזרה לי שמחת החיים, העייפות כמעט עברה לגמרי, הציונים שלי חזרו להיות גבוהים אני מתמידה בבית הספר ולא מחסירה כמעט אף שיעור חוץ משיש לי בדיקות או פגישה עם הפסיכולוג.
חזרתי להיפגש עם חברותיי, אמנם לא כמו פעם, אבל הקשר חוזר ומתהדק.
הן עוזרת לי המון ודואגות שאוכל מסודר ולא אחסיר אף ארוחה.
אמי לקחה אותי לדיאטנית והיא סידרה לי תפריט שאני עומדת בו ואוכלת על פיו.
פעם בשבועיים אני הולכת אליה, ומאז עליתי כ5 וכמעט הגעתי למשקל תקין, הדיאטנית אומרת שאני בדרך הנכונה ואני צריכה להמשיך להתמיד.
בנוסף, אני הולכת לפסיכולוג פעם בשבוע באופן סדיר, הקשר עימו התהדק ואני מרגישה איתו ממש בנוח לספר לו כל שעל רוחי.
דיברנו על המחלה, על הוריי, על גירושם, ועל אחותי הקטנה בת ה-10 שדואגת לי מאוד.
הוא מאוד עוזר לי לחזור לעצמי ולפתח ביטחון עצמי, הוא עזר לי להבין שכדי את חלומי להיות דוגמנית, אני לא צריכה להעריב את עצמי ולדרדר את מצבי ובריאותי.
רק אני צריכה לעזור לעצמי, לאכול מסודר, לעשות ספורט בצורה מבוקרת, ולחיות בריא.
הוא הבהיר לי שאני צריכה לחזור לחיי, להיפגש עם החברים, לחזור להשקיע בבית הספר, ובעתידי.
אני מרגישה שאני משתנה לטובה, ושחיי לאט לאט חוזרים למסלולם.
תודה על כל התמיכה והעזרה, נעמה (:
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה