לאחר הביקור אצלך נענתי להצעתך והלכתי לדבר עם אמא שלי.
סיפרתי לה על מצבי ואימי הייתה בהלם מוחלט. היא לא הבינה איך לאחר כל הזמן הזה, וכל השינויים שאני עוברת לא הבחינה בשום דבר. היא הרגישה אשמה והרגישה רע עם עצמה. היא שאלה אותי למה לא סיפרתי לה לפני, ודרשה ממני להיות שותפה בכל התהליך.
סיפרתי לך שנפגשתי איתך והיא שאלה מה הצעת לי לעשות בנוגע לבעייתי.
סיפרתי לה שהצעת לי להיפגש עם פסיכולוג ועם מטופלת שעברה את המחלה.
אימי ישר קבעה לי טור עם פסיכולוג ידוע, והסיעה למפגש איתו.
הייתה לי בינתיים רק פגישה אחת איתו, וקבעתי איתו פגישה שבועית קבועה.
הרגשתי מאוד פתוחה איתו ואני חושבת שזה יכול מאוד לעזור לי.
הלכתי גם לדבר עם המטופלת שעברה את המחלה, היא סיפרה לי את סיפורה האישי והמזעזע, איך הידרדרה לאט לאט ואיך היה לה קשה לצאת מן המחלה.
היא סיפרה לי על כל תופעות הלוואי של המחלה: היא סיפרה לי שלמרות שכבר המון זמן מחוץ למחלה, עדיין לא חזר לה המחזור החודשי, היא הוסיפה שגם שיערה החל לנשור ועדיין דליל.
לאחר שהיא סיפרה לי את סיפורה, שמתי לב שלא קיבלתי מחזור כבר חודשיים, ובכלל לא שמתי לב לזה מרוב שהייתי עסוקה המשקל שלי, בנוסף שמתי לב ששיערי החל לנשור.
אחרי אחרי השיחה איתה הבנתי את ההשלכות של המחלה, החלטתי שאני לא רוצה להיכנס לכל זה ולחזור למשקל יציב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה