יום שני, 1 ביוני 2009

הרופא כתבה מס' 2.

שלום נעמה,
אני שמח שנענית להצעתי, וסיפרת לאימך.
שמחתי לשמוע שאימך עזרה לך ותמכה בך ולוקחת חלק בתהליך ההחלמה שלך, זהו חלק מאוד חשוב בטיפול, התמיכה של ההורים ועזרתם.
עשית מעשה מאוד נבון בכך שסיפרת לה, כי היא זו שתעזור לך להתמודד עם הבעיה ותוכל לעמוד לצידך בכל מה שתיצטרכי.
שמחתי לשמוע שהפגישה עם החולה לשעבר פקחה את עינייך וגרמה לך להבין את סיכונה של הידרדרות המחלה ואת תופעות הלוואי הנילוות.
אני מקווה שהפנמת שלא תמיד יש דרך חזרה מן המחלה והבנת שאת צריכה לקחת את עצמך בידיים ולהמשיך לטפל בהם.
לאחר שסיפרת לי שניפגשת עם הפסיכולוג ושהרגשת איתו פתוחה וסיפרת לו את סיפרך, ובייחוד שאת ממשיכה את הטיפול איתו, הרגשתי שאת באמת מבינה את חומרת המחלה, כמה קשה לצאת ממנה וכמה צריך להתמיד בטיפול כדי למאת ממנה.
אני ממליץ להמשיך את הטיפול ולדבר איתי בעוד כחודש.
שימרי על עצמך.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה